כתבו לנו:

office@artzenu.org.il

עקבו אחרינו:

ארצנו בפייסבוק

עדי ליאון

בן/ת נורית ואמיר

תאריך לידה:

22 פברואר, 2003
כ' באדר א' תשס"ג

מקום מגורים:

ניל"י

מוסדות לימוד:

תיכון ואז גיוס לצבא

כמה מילים על הנופל/ת :

בנם של נורית ואמיר, אח של זוהר ואוֹרי, עדי נולד ב-22/2/2003 וגדל ביישוב ניל"י. עדי, או כמו שכינו אותו בני משפחתו וחבריו, עדידוש או עדידי, היה בחור מלא חיים עם חיוך תמידי על הפנים. מנהיג מלידה, הכוכב של החבר'ה. הוא סחף אחריו את חבריו בנועם ובהומור, וידע ליצור חברויות עמוקות לאורך שנים. עדי גדל והתחנך לערכים בתנועת הנוער "מכבי צעיר". הוא היה מדריך בתנועה ואחד מהבוגרים המובילים בסניף ניל"י עד גיוסו לצבא. ״מכבי צעיר״ היה עבורו בית שני. הוא נהג להעביר את רוב זמנו הפנוי בסניף, מנגן ומשתף את חבריו במוזיקה המקורית שיצר. עדי יצר מוזיקה אלקטרונית וחלם להפיץ את יצירותיו בעולם כולו. המוזיקה הייתה חלק גדול ומשמעותי מאד בחייו. הוריו בנו עבורו אולפן בחצר הבית, שם היה יושב שעות על גבי שעות, יוצר ומנגן ללא הפסקה. בשלב מסוים עדי ואחד מחבריו הטובים התחילו להפיק מסיבות ביישוב. הם רכשו ציוד איכותי בכסף שחסכו מעבודות גינון שעשו יחד, והפיקו אירועים רבים ומוצלחים בהם תיקלט עדי, כשהוא משמיע גם את המוזיקה שלו, שזכתה לאהדה רבה. עדי השאיר אחריו ערוץ יוטיוב וסאונדקלאוד פעיל עם המוזיקה שיצר ( שם אומן Leon) לפני גיוסו לצה"ל היה ברור לעדי שהוא רוצה להיות לוחם. הוא התגייס באוגוסט 2021, לגדוד "צבר" בחטיבת גבעתי, וסיים מסלול הכשרה בהצלחה. בעקבות פציעה עבר לתפקיד הדרכה ופיקוד בבסיס אימונים חטיבתי. לאחר החלמתו החליט שהוא חוזר לגדוד לתפקידו כלוחם עם חבריו.

תאריך הנפילה:

31 אוקטובר, 2023

אירוע הנפילה:

עדי התגייס לצבא באוגוסט 2021 ,לגדוד "צבר" בחטיבת גבעתי וסיים מסלול הכשרה בהצלחה. בשבת ה-7 באוקטובר הוקפץ מחופשת סוכות, ישירות ללחימה קשה בכפר עזה, לטיהור מחבלים וחילוץ משפחות כאשר המראות מסביב קשים מאוד. ב-27 באוקטובר החלה הפעילות הקרקעית בתוך עזה ועדי נמנה עם כוחות החי"ר הראשונים שנכנסו לרצועה ללחימה. המחלקה של עדי, מחלקת החוד של גדוד צבר הובילה את כוחות החי"ר של הגדוד. ב-31.10.2023 לאחר מספר ימים של לחימה אינטנסיבית במחבלים, נפל עדי באסון הנמ"ר בצפון רצועת עזה. יחד איתו נפלו עוד 10 לוחמים מהגדוד כאשר טיל נ"ט הצליח לחדור את הגנת הנמ"ר והוביל לנפילתם. עדי ונהג הנמ"ר הם היחידים שפונו בחיים אבל זמן קצר מאוד לאחר שעדי שהגיע לביה"ח הוא נפטר. הנהג, למרות פציעתו האנושה ניצל והוא השורד היחידי מתוך 12 הלוחמים בנמ"ר.

הנצחה ומורשת:

עדי הותיר אחריו מחברת ובה מכתבי פרידה עליה רשם בכתב ידו "לקרוא לאחר מותי" ושם הקדיש מכתבי פרידה להוריו, לאחיותיו, למשפחתו המורחבת, לחבריו ולמדינה אשר לה, בין היתר, כתב:"אין לנו ארץ אחרת ועכשיו תורי להגן עליה...זה החינוך שנתנו לי הורי, בזה אני מאמין... מקווה שתזכרו אותי, עדי..." במחברת נמצאו פנינים שיש בהן מתיקות ובגרות וערכים לאורם חונך עדי וליוו אותו כאדם וכלוחם . באחד העמודים כתב עדי לאורי אחותו הקטנה ,אותה כינה בחיבה אוריקי: " ...אוריקי אחותי הקטנה, אני לא חושב שאלוהים יכול לברוא דבר חמוד ומושלם כמוך, אני כותב את זה אחרי שבועיים שלא ראיתי אותך וזה מרגיש כמו נצח, הלוואי ויכולתי לחבר אותך פעם אחת אחרונה. אני לא יודע איך ילדה בת 10 אמורה לקרוא דבר כזה ואיך תקבלי את זה .אבל תזכרי אני אוהב אותך ומתגעגע ואם תרצי את יכולה לדבר איתי במחשבות. אני אקשיב לך מלמעלה... " משפחתו בחרה להנציח אותו באמצעות ערכה חינוכית בשם "האורות של עדי" המבוססת על המחברת שהותיר ושמונה ערכים המשתקפים במילים שכתב . יש שם מילים על אהבת המולדת, הכרת הטוב, כבוד הורים ומשפחה,אמונה, מסירות נפש, בגרות ורעות. הערכה כוללת 8 קלפים, בכל קלף מהות הערך, ציטוטים מהמכתב של עדי הקשורים לערך, שיר, ברקוד, אמרה רלוונטית ונקודות שיח. הערכה אומצה ע"י משרד החינוך ומשמשת בתי ספר בכל הארץ מגיל יסודי ועד תיכון. בנוסף היא משמשת תנועות נוער, צבא, מכינות, וכן גם ככלי טיפולי להעצמה עבור יועצות בתי ספר, מרכזי חוסן, פסיכולוגים ואפילו בשירות אחיות בבתי חולים. הערכה תורגמה ל- 5 שפות שונות – אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית ופורטוגזית ומשתמשים בה בקהילות היהודיות ברחבי העולם. ההסתדרות הציונית העולמית אימצה אותה ומשתמשת בה לקירוב לבבות לישראל. מעבר לשימושים הקלאסיים בערכה משתמשים בה כחומר לימוד באנגלית בתיכונים בארץ וכחומר לימוד בעברית בקהילות בחו"ל. חומר לימוד עדכני ואקטואלי . הערכה זמינה באופן פיזי ובאופן דיגיטלי: https://lp.vp4.me/t15y ישנם מערכי שיעור רבים שנבנו מהערכה כשהמודל הקלאסי של Teach the Teacher עובד גם כאן בייחוד בתנועות נוער ביחידות רבות בצבא וביניהם גם בבה"ד 1 ובקורסי מפקדים. הערכה מוכנה להפעלה וכל מי שעבר פעולה בקלות רבה יכול להמשיך להעביר את המורשת. משפחתו של עדי מאמינה שזה הכלי שלה לייצר שינוי, זה הכלי שלה ולעצב את הדור הבא בדמותם ובצלמם של מי שכבר אינם. דור מופלא שהשאיר לנו מורשת לדורות. עדי כבר לא כאן, אבל דרכו ממשיכה להאיר.

משפט לסיום:

"אין לנו ארץ אחרת ועכשיו תורי להגן עליה"